top of page

סְפַריפריה

פרויקט גמר 2015 (*בשיתוף עם הדר בארי). היחידה לשימור המורשת הבנויה, בהנחיית אדר' שמואל גרואג, אדר' שירה שפרכר-סגלוביץ' ואדר' אחמד ח'ארוף

כיצד יכולות תפיסות שימוריות להניע תהליכים חדשים במרחבי הסְפַר הישראליים?

 

הסְפַר הישראלי החל להיווצר עם תחילת ההתיישבות היהודית המאורגנת בא"י, במקביל לבוא העלייה הראשונה, וניתן לחלקו לשלושה שלבים: 'הסְפַר הזמני' (1900-1948), 'הסְפַר הגבולי' (1948-1970) וכיום, 'הסְפַריפריה'- אזור השוליים האחורי של המדינה שבמובנים רבים ננטש. מתוך מצב משברי זה, התחלנו לדמיין את שלב הסְפַר הרביעי.

כמקרה בוחן, בחרנו במועצה האזורית 'עמק המעיינות' (בקעת בית שאן לשעבר). אם בעבר נתפסו תושבי העמק כמממשי החזון הציוני, וחרף מיקומם המבודד גאוגרפית, נמצאו במרכז התודעה החברתית, הרי שכיום, נותר המרחב נטול 'סיפור' ולכאורה ללא זכות קיום. הנסיונות לפתח את העמק במסגרת סט הכלים והפעולות המוכרים (תכניות אב, בניית הרחבות לקיבוצים ולמושבים וכו') לא צולחים את המציאות בשטח, והאזור נעזב לאיטו.

 

בכדי להגדיר את שלב הסְפַר הבא; מתוך לימוד וניתוח נקודות החוזקה והחולשה של האזור, לצד היכרות עם מהלכי הפיתוח הקיימים; אנחנו מבקשות להציע אסטרטגיה תכנונית חדשה, באמצעות מתן פרשנות מודרנית לכלים שימוריים קלאסיים, תרגומם והתאמתם למאפייני המקום ויצירת קריאה שונה ל'שחקנים' שבו.

לחץ כדי

לדפדף

 

ספר הפרויקט (תיק תיעוד) -

*בחינת הנושא על היבטיו התיאורטיים, בהתבסס על 3 מושגים: סְפַר, גבול ולימינליות.

*למידת ההיסטוריה, המאפיינים ואופי המרחב דרך 6 נושאי חתך: קרקע, התיישבות, ביטחון, רכבת העמק, נהר הירדן ובית שאן.

סְפַריפריה (1970-2015) -

  • מתחלק לשני ערוצים מקבילים:

       1) תנופה מחודשת בהקמתם של ישובי ספר פנימיים -                    ההתנחלויות, לאחר מלחמת ששת הימים. 

       2) דעיכה מתמשכת של יישובי הספר הגבוליים, אלו שקמו              לפני ובראשית המדינה.

  • השינוי במדיניות קיבל משנה תוקף גם בהיבט הסטטורי, בתמ"א 31 (בשנות ה-90) - לראשונה ניתנה עדיפות לפיתוח מטרופוליני ונקבע כי אין צורך ביישובים חדשים. 


 

הסְפַר הגבולי (1948-1970) -  

  • שינוי חוקי "המשחק" - לא עוד התיישבות נקודתית אסטרטגית שמטרתה פריצת והרחבת הגבולות העתידים לבוא, אלא התפשטות בתוך מרחב קיים ומוגדר ושמירה עליו.

  • התישבות הסְפַר החדשה לוותה בתעמולה אינטנסיבית שהציגה את אכלוס אזורי הגבול כמעבדה לעיצוב דמותו של הישראלי החדש.

הסְפַר הזמני (1900-1948) -  

  • אסטרטגיית סְפַר נקודתית- הצטברות נקודות היוצרות מערך מרחבי מפוצל. הושם דגש על יצירת רצפי התיישבות יהודיים, מתוך הבנה שגבולות ההתיישבות הם שיקבעו את גבולות הארץ.

  • המתיישב החלוצי נתפס כגיבור לאומי המביא לכדי מימוש את החלום הציוני. 

  • דומה במהותו לתפיסת הסְפַר האמריקאי, שתמציתו האמונה באפשרות האינסופית להתרחבות. 

WHAT IF - 

3 תרחישים מוקצנים הבוחנים את עתידו האפשרי של עמק המעיינות. תרחישים אלו מוצגים בקולאז'ים וסרטוני אנימציה שנוצרו מהרכבה ועריכה מחודשת של כרזות שפורסמו בראשית ימיה של מדינת ישראל (מטעם קק"ל; ההסתדרות הציונית; הממשלה). באמצעות הצבעים, השפה החזותית והסיסמאות שייצגו את תהליך בנית המדינה בעבר, ביקשנו לנסות ולשקף גם את עתידה.

 

העמק כמרחב קוסמופוליטי - הסְפַר מייצר אזור אינדיבידואלי, חופשי. אם נאפשר לתהליך זה להתקיים בעמק, עשוי להיווצר מרחב מיושב, צפוף ורציף המהווה צומת בין נק' מפתח, כפי שתפקד האזור בעבר הרחוק. 

העמק כמרחב נסיוני - מיקומו הגיאוגרפי של העמק ומאפייניו הייחודיים מאפשרים קיומם של מהלכים חדשניים. בתרחיש זה מוצג העמק כמרחב ניסיוני הן מההיבט החקלאי והן מההיבט הסטטוטורי- אדריכלי (אופי ההתיישבות ותצורתה).

העמק כמרחב גבולי - בימינו, איבד העמק מחשיבותו ההיסטורית כרצועת סְפַר, הוא נותר שול של המדינה, אחוריים שנשכחו. תרחיש זה מבקש להקצין את המציאות הקיימת, ולבחון מה היה קורה אילו היה העמק ננטש והגבול מופקר בעקבותיו.

רצועת התערבות -'גזירת' רצועה מרכזית ממזרח למערב, מתחום שטח השיפוט של המועצה. רצועה זו מרכזת את העוגנים המשמעותיים לשימור, ואת מאפייניו המייצגים של המרחב.

 

לחץ כדי

לדפדף

חתך רוחבמבית שאן לבריכות הדגים של קיבוץ מסילות

"חיים

עם המים"

"חיים

בחווה"

טיפולוגיות מגורים - שילוב בין איכויות המרחב הקיימות; וערכיו התיאורטיים והמושגיים של הסְפַר, ליצירת מרחב חדש וייחודי, המבקש לחבר בין מרחבים מנותקים, ללא הבחנה בין יישויות מוניציפליות, מרחביות, פרוגרמתיות ומדיניות.

"חיים

על השדה"

זיהוי דפנות ומוקדים סביבתיים

התאמת פרוגרמות לצרכי המקום

זליגת גבולות - היווצרות מרחב אורגני

זיהוי מרחב לימינלי

יצירת מרחב Self Contained

התאמת ערכי המקום לטיפולוגיות רלוונטיות

איתור בעלי עניין ומשתתפים

אסטרטגית תכנון סיכום ומסקנות מהליך התכנון. הגדרת דרך פעולה לתכנון מרחבי סְפַר

bottom of page